Misery likes company\”Tiudit”- 20 min Video
https://2021.bezalel.ac.il/projects/%d7%aa%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99%d7%aa-misery-likes-company/
״תיעודית״ לפי המלצה של האמנית אלונה פרידברג: המלצה על השתתפות של טל לוי , פסטיבל סטודנטים
תערוכת הגמר של טל לוי אותה הציגה בסוף השנה שעברה הייתה אחת מתערוכות הגמר הטובות והמעניינות בהן צפיתי בשנים האחרונות. הסרט, שהווה את מרכזה של התערוכה, נוגע באופן עמוק ומרובד בסוגיות חברתיות מעמדיות וקיומיות לצד ובעזרת- סוגיות מדיומליות. הסרט מציג מפגשים עם דמויות הלקוחות מהסביבה הקרובה של טל: אמנית צעירה ומיוסרת בהתקף דיכאוני, חברה מתלבטת אם להשאר או לצאת ממערכת יחסים הנמשכת 10 שנים בצל bdsm, מדריך צעיר ותשוש בהוסטל למבוגרים אוטיסטיים, הסביבה הופכת הסטודיו ומשם נלקחים ומעובדים חומרי העבודה. דיכאון, חיות, רגישות, מיניות, זוגיות, חרדה, התרגשות. החומרים הם הא.נשים, דרכן.ם מתעצבת תמונת מציאות של שוליים. הווה צעיר, שרוט ומסוכסך, אפוקליפטי ולעומתי ) אל מול הקפיטליזם, הבגרות, הבורגנות, הסדר הטוב(. טל מצליחה לאחוז באפיון רגע תקופתי ובחידות הקיומיות המאפיינות אותו הנעות סביב אמת, הכרה, מודעות, סובייקטיביזם ונרקיסיזם. חלקו של הסרט דוקומנטרי וחלקו מבויים. הסצנות המבוימות הן ריאנאקטמנט של טל ביחד עם השחקניות, על פי החומרים המצולמים המקוריים. הערפול בין הסצנות התיעודיות לבין המבוימות יוצר דיספוזיציה בצפייה ומקביל את השמטות הקרקע של הצופה לזו המופיעה על המסך. בנוסף, לטל כיוצרת יש קול ייחודי גם בשפה הוויזואלית, בעריכה המחוספסת, בבניית הנרטיבים ותיאור עולם התוכן. היא מצלמת, מביימת ועורכת בכוחותיה ובכך מצליחה לשמר אינטימיות וראשוניות של מבט אישי כמעט פרטי, חשוב ומסקרן.
בברכה אלונה פרידברג אמנית ומרצה המחלקה לאמנות בצלאל
The film touches deeply on classes and existential social
issues alongside a layered view of its medium and format.
The film presents encounters with characters taken from
Tal's immediate environment:
a young and tormented artist in a depressive attack, a
friend debating whether to stay or leave a relationship
maintained for 10 years in the shadow of BDSM
The environment becomes the studio and from their the
work materials are taken and processed, Depression,
animals, sensitivity, sexuality, intimacy, anxiety, excitement.
The Characters are the materials, through which a picture
of reality’s margins are formed. The present is young,
scratchy and conflicted, apocalyptic and in contrast
(capitalism, maturity, bourgeoisie, good order). Grasping a
periodic moment and the existential riddles that
characterize it revolve around truth, cognition, awareness,
subjectivism and narcissism.
Part of the film is documentary and part is staged. The
staged scenes are re-enactments of original filmed
materials delivered by actresses. The blurring of
distinctions between documentary and staged scenes
creates disposition in viewing and parallels the ground
dropping below the viewer to that which appears on the
screen.
